מסמך לחו״ל: תרגום נוטריוני, הצהרת מתרגם ואפוסטיל הם לא אותו דבר
המאמר אינו ייעוץ משפטי. הוא מציג מידע כללי בלבד, ואין להסתמך עליו לצורך פעולה או החלטה בעניין מסוים.
אחד המשפטים השכיחים בפנייה לנוטריון הוא: “אמרו לי שאני צריך תרגום נוטריוני עם אפוסטיל”. לפעמים זו בדיוק הדרישה. לפעמים הגוף בחו״ל מבקש משהו אחר לגמרי. לפני שמתרגמים מאות עמודים, צריך להבין מה בדיוק צריך להיות מאומת ועל ידי מי.
אישור נכונות תרגום והצהרת מתרגם הם שני מסלולים שונים
כאשר נוטריון מאשר את נכונות התרגום, הוא מאשר את התרגום במסגרת סמכותו ובהתאם לתנאים החלים. לעומת זאת, אפשרות אחרת היא שהמתרגם מצהיר בפני נוטריון כי הוא שולט בשפות וכי התרגום מדויק, והנוטריון מאמת את ההצהרה. משרד המשפטים מבהיר בטופס הייעודי כי אישור על הצהרת מתרגם אינו אישור של הנוטריון לנכונות התרגום עצמו.
לכן חשוב לקרוא את הדרישה של הגוף המקבל. המונח הכללי “תרגום נוטריוני” אינו מספיק כדי לדעת איזה אישור נדרש.
אפוסטיל מאמת את האישור — לא את תוכן העסקה
אפוסטיל הוא מנגנון אימות למסמכים ציבוריים בין מדינות שבהן חל מסלול אמנת האג. באישור נוטריוני, האפוסטיל מאמת את מעמד וחתימת הנוטריון; הוא אינו הופך תרגום לאישור מסוג אחר ואינו קובע שתוכן המסמך נכון מבחינה מהותית.
במדינה שאינה במסלול הרלוונטי עשוי להידרש אימות אחר, ולעיתים גם משרד החוץ או נציגות קונסולרית.
הסדר חשוב: מסמך, תרגום, נוטריון, אפוסטיל
לפני שמתחילים, צריך לבדוק מהו המקור, אם נדרש עותק מאושר, באיזו שפה, האם כל הנספחים צריכים להיכלל, האם היעד מקבל מסמך אלקטרוני ומהו סדר האימותים.
במסמכים אלקטרוניים קיימות גם דרישות טכניות. לדוגמה, אפוסטיל אלקטרוני נועד להצגה כקובץ אלקטרוני; הדפסה שלו אינה בהכרח תחליף למסמך הדיגיטלי התקף.
הדרך הקצרה ביותר למסמך לחו״ל היא לברר את הדרישה לפני שמתחילים את התרגום. טעות בסוג האישור מתגלה בדרך כלל רק כשהמסמך כבר מגיע לרשות הזרה — ואז צריך להתחיל מחדש.
אין באמור במאמר זה ייעוץ משפטי. המידע במאמרים הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, וקריאתו אינה יוצרת יחסי עורך דין–לקוח. הדין ויישומו תלויים בנסיבות המקרה ועשויים להשתנות; לפני פעולה משפטית, עסקית או מיסויית יש לקבל ייעוץ המתאים לנסיבות.
לתחום נוטריון